מדוע שפים צריכים לעבוד שעות כה ארוכות?
אחד הדברים הראשונים ששומע כל שף חדש או מי ששואף להיות שף הוא כמה זמן אורכים ימי העבודה. שפים וטבחים ידועים לשמצה בעבודה של בין 50 ל-70 שעות שבועיות, לעתים קרובות גם בסופי שבוע, בערבים, ולפעמים עד 12 שעות ביום.
שיעור השחיקה הוא גבוה, וטבחים רבים סובלים מבעיות גופניות המקשות על השהות בשטח לאורך כל החיים.
זה כבר מזמן סטנדרט בעולם הקולינריה, ורק לאחרונה אנשים התחילו לשאול מדוע.
מדוע, בעידן שבו מקצועות מוסדרים ויש תקנות לדרך שבה בוסים מתייחסים לעובדים שלהם ולתדירות שבה הם נותנים להם הפסקות, טבחים ושפים פרטיים לאירועים ממשיכים להתאמץ כל כך הרבה?
יום העבודה "האמיתי"
האמת היא שמעט בעלי מקצוע עובדים 40 שעות בשבוע. המורים מעניקים ציונים ובודקים שיעורי בית עד שעות הלילה, לרוב לאחר שבע שעות של זמן כיתה ושעתיים של קואצ'ינג.
עורכי דין נמצאים ממש שם עם שפים בכל הקשור ל-80 שעות עבודה בשבוע. למעשה, שעות ארוכות הן די אופייניות לכל מי שמקבל שכר (בניגוד לשכר שעתי) ואינו חלק מאיגוד מוסדר (נגרים, אחיות או חשמלאים).
הסיבה העיקרית לכך שעבודות המטבח מתבלטות כמפרכות במיוחד היא שכמעט כל הזמן הזה טבחים ושפים מבלים על הרגליים ונעים בקצב מהיר. עורך דין שעובד שעות ארוכות מבלה זמן לא מבוטל בשולחן העבודה או אפילו בארוחת צהריים עם לקוחות. גם מורה יכול לשבת על הספה תוך מתן ציונים.
זה לא גורם לכך שהעבודה שהם עושים פחות חשובה או גוזלת זמן – זה פשוט אומר שלשפים, לעומת זאת, יש מסלול די קשה.
אז למה הם עושים את זה?
במקרים רבים, שעות העבודה הארוכות מנוגדות לחוק, פוגעות בבריאות לאורך זמן והן גם קשות למשפחות. עם זאת, אנשים ממשיכים ללכת לבתי הספר הקולינריים ושואפים להיות הטבחים הטובים ביותר שהם יכולים להיות.
זה בדרך כלל מסתכם בשאלת התשוקה. בדיוק כמו שמורים מלמדים מכיוון שהם אוהבים את זה, כך גם הטבח מבלה שעות ארוכות בעבודה במטבח בגלל אהבה אינהרנטית לאוכל ושירותי אוכל.
אמנם ישנן דרכים להימנע משחיקה (כולל ניהול זמן, האצלת סמכויות במקום שאתם יכולים, הפסקות ופיתוח מיומנויות מהירות יותר), עדיין סביר להניח שלעולם לא תגיעו לשבוע עבודה של 40 שעות – לפחות לא בהתחלה.
התחרות בתחום הקולינריה קשה, ורוב האנשים צריכים להוכיח את עצמם בשטח לפני שהם יכולים להתחיל ליהנות מתפקידים טובים יותר, משכר טוב יותר, וברוב המקרים, משעות טובות יותר.
