אנשים שיורדים במשקל ושומרים על כך יכולים לייצב או אפילו לשפר את גורמי הסיכון הקרדיומטבוליים שלהם בהשוואה לאנשים שעולים שוב במשקל, כך עולה ממחקר חדש שהובל על ידי חוקרים מהמרכז לחקר התזונה האנושית ב-Jean Mayer USDA.
המחקר פורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי ב-9 באוקטובר.
לאחר התערבות מוצלחת של ירידה במשקל באמצעות אורח חיים אינטנסיבי של שנה, שמירה על הירידה במשקל (בניגוד לעלייה מחדש) הייתה טובה יותר מבחינת כל גורמי הסיכון הקרדיומטבוליים שנבדקו שלוש שנים לאחר מכן, כולל כולסטרול HDL, טריגליצריד, גלוקוז בצום וריכוז המוגלובין, לחץ דם והיקף המותניים.
"עלייה מחדש במשקל הייתה קשורה בהיפוך היתרונות שנראו מהירידה במשקל", אמרה החוקרת הבכירה אליס ה. ליכטנשטיין, מדענית תזונה ומנהלת המעבדה לתזונה קרדיו-וסקולרית במכון לחקר התזונה האנושית Jean Mayer USDA. "אם יורדים במשקל ושומרים על הירידה למשך תקופה ארוכה, האם היתרונות ממשיכים? התשובה היא כן, ולפעמים היתרונות מתחזקים עוד יותר. אם יורדים במשקל ולא שומרים על כך, היתרונות מופחתים או נעלמים. ממצאים אלה מדגישים את החשיבות הכפולה של לא רק השגת משקל גוף בריא אלא גם שמירה עליו. מה שעלינו להתמקד בו כעת הוא כיצד אנו יכולים לתמוך לא רק בגישות בריאות להפחתת משקל, אלא בגישות בריאות כדי לסייע למי שמצליח לרדת במשקל, לשמור על הירידה הזו. זה עשוי להיות הדבר המאתגר ביותר," המשיכה ליכטנשטיין.
הצוות גם ביקש לזהות את הנקודה המבדילה בין "שמירה" לבין "התאוששות", ובאיזה אחוז הופחתו יתרונות הסיכון הקרדיומטבוליים של הירידה במשקל, אך לא מצא שום נקודת תיחום ברורה. מעטים המחקרים שהשוו באופן ישיר בין תחזוקה מוצלחת של הרזיה לבין חזרה למשקל, בין היתר מכיוון שלא קיימת הגדרה סטנדרטית לתחזוקה מוצלחת של הרזיה.
במחקר נעשה שימוש בנתונים מהניסוי Look AHEAD, ניסוי קליני רב-מרכזי שבחן את הקשר בין ירידה במשקל לבין סיכון למחלות לב וכלי דם בקרב אנשים עם השמנת יתר וסוכרת מסוג 2.
