הגבלת הגישה למזון בעכברים מעלה את רמות ההורמון, גרלין, מה שעשוי גם להגביר את המוטיבציה לפעילות גופנית, כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Journal of Endocrinology. מהמחקר עולה כי גל ברמות ההורמון המקדם תיאבון, גרלין, לאחר תקופה של צום הניע את העכברים להתחיל פעילות גופנית מרצון. ממצאים חדשים אלה מצביעים על כך ששליטה טובה יותר על תזונה, למשל הגבלת צריכת מזון לארוחות ערב או צום לסירוגין, עשויה לעזור לאנשים עם עודף משקל לשמור על שגרת פעילות גופנית יעילה יותר, לרדת במשקל ולהימנע מסיבוכים מתישים כמו סוכרת ומחלות לב.

השמנת יתר היא מגפה בריאותית עולמית בצמיחה מתמדת, הזקוקה לאסטרטגיות התערבות יעילות יותר כדי להימנע מסיבוכים רציניים כולל מחלות לב וסוכרת. הגבלת מזון ופעילות גופנית סדירה הם שתי האסטרטגיות העיקריות למניעה וטיפול בהשמנת יתר; עם זאת, לעתים קרובות המצב נקשר לאורח חיים בישיבה והרגלי אכילה רעים, כמו חטיפים ואכילה אימפולסיבית. כתוצאה מכך, הקפדה על משטר אימונים קבוע יכולה להיות קשה בגלל חוסר יכולת להתעמל במשך תקופה ממושכת או מחוסר מוטיבציה. גרלין, המכונה לעתים קרובות 'הורמון הרעב', מגרה תיאבון באמצעות פעולות במעגל התגמולים המוחיים המגבירים את המוטיבציה לאכילה. כמו כן, דווח כי הוא חיוני לאימוני סיבולת על ידי הגברת חילוף החומרים כדי לעמוד בדרישות האנרגיה של אימון ממושך. למרות שמחקרים קודמים הציעו קשר בין גרלין לבין פעילות גופנית, לא ידוע אם לרמות הגרלין יש השפעה ישירה על המוטיבציה להתעמלות.

במחקר זה, ד"ר יוג'י טאג'ירי ועמיתיו מבית הספר לרפואה באוניברסיטת קורום ביפן, בדקו את הקשר בין פעילות גופנית לרמות הגרלין בעכברים. צריכת מזון ופעילות ריצה של גלגלים הושוו בעכברים שניתנה להם גישה חופשית למזון ובאלה שניזונו רק פעמיים ביום למשך זמן מוגבל. למרות ששתי הקבוצות אכלו כמות מזון דומה, העכברים המוגבלים רצו בצורה משמעותית יותר. העכברים ששונו גנטית כדי להפסיק לייצר גרלין בדיאטה המוגבלת המוצלחת רצו פחות מהעכברים שניתנה להם גישה חופשית למזון, עם זאת, הדבר עלול להתהפך על ידי מתן גרלין. יתר על כן, עכברים שניתנה להם גישה חופשית למזון וקיבלו גרלין גם רצו משמעותית יותר. ממצאים אלה מראים כי גרלין עשוי למלא תפקיד חשוב במוטיבציה הן לאכילה והן לאימון, כתגובה לתוכניות אכילה מוגבלות.

ד"ר טאג'ירי מעיר, "הממצאים שלנו מראים כי רעב, המקדם ייצור גרלין, עשוי להיות מעורב גם בהגברת המוטיבציה לפעילות גופנית מרצון, כאשר ההאכלה היא מוגבלת. לכן, שמירה על שגרת אכילה בריאה, עם ארוחות קבועות או צום, עשויה גם היא לעודד מוטיבציה לאימונים בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל."

עם זאת, ד"ר טאג'ירי מזהיר. "למרות הממצאים האלה ודיווחים קודמים מבוססים על מחקרים בבעלי חיים; נדרשת עבודה רבה מאוד כדי לאשר שתגובת הגרלין זו קיימת גם אצל אנשים. אם ניתן לקבוע אותה בפרקטיקה קלינית, היא לא רק תפתח דלת לדיאטה חסכונית וחדשה ולאסטרטגיות פעילות גופנית, אלא גם עשויה להצביע על יישום טיפולי חדש לתרופות המחקות גרלין."

ד"ר טאג'ירי וצוותו מתכננים כעת לבצע ניסויים נוספים כדי לאשש ממצאים אלה בבני אדם, לאפיין עוד יותר כיצד גרלין פועל במוח על מנת לייצר מוטיבציה לאכילה או פעילות גופנית ולחקור את כל היתרונות הקליניים בעולם האמיתי לטיפול וכן מניעת השמנת יתר.